מה זה בעצם NCGS?

רגישות לגלוטן שאינה צליאק (NCGS) מתארת אנשים שסובלים מתסמינים לאחר אכילת חיטה וגלוטן – אבל אינם חולי צליאק ואינם אלרגיים.
התסמינים מגוונים, וכוללים:

• כאבי בטן, נפיחות, שלשול או עצירות

• עייפות כרונית, "ערפל מוחי", כאבי ראש

• דלקות מפרקים, כאבים מפושטים, שינויים במצב הרוח

ומה אומרים המחקרים?

במחקר עדכני, חולקו משתתפים לשלוש קבוצות: חולי צליאק, אנשים בריאים, ואנשים עם NCGS. לאחר חשיפה לחיטה, נמצאו אצל קבוצת ה־NCGS:

• עלייה בחלבון FABP2 – שמצביע על פגיעה ברירית המעי

• סימנים לתגובה חיסונית – כולל רמות גבוהות של CD14 ו־LPS

• ולאחר הפסקת חיטה – שיפור ברור בתסמינים וחזרה לערכים ביולוגיים תקינים

איך בודקים אם זה קורה גם אצלכם?

למרות ש-NCGS עדיין לא ניתנת לאבחון חד-משמעי בבדיקת דם רגילה, אפשר להבין הרבה דרך תגובת הגוף למזון.
לשם כך קיימות בדיקות רגישות למזון מבוססות IgG – שיכולות להצביע על תגובה חיסונית שקטה ומצטברת.

NCGS היא רק חלק מהתמונה

אם גלוטן יכול לגרום לתגובה כזו – גם בלי צליאק – מה לגבי מזונות אחרים?

מחקרים מראים שתגובות דומות יכולות להופיע גם מול:

• ביצים (בעיקר חלמון)

• מוצרי חלב

• תירס

• תבלינים כמו כמון, רוזמרין או שמיר

• קטניות וסויה

לכן חשוב לבחון את התגובה האישית של הגוף, ולא להניח שכל מזון "בריא" בהכרח מתאים לכולם.

תגובה חיסונית שקטה – שלא מתגלה בבדיקות הרגילות

בדיקות IgG בודקות נוגדנים שונה מהבדיקות הרגילות בקופה (IgE).
בעוד שאלרגיה קלאסית מתפרצת מיד, IgG מזהה תגובה מאוחרת, שיכולה להתרחש שעות או ימים לאחר האכילה – ולכן קשה לזהות אותה לבד.

לדברי ד"ר קמיל לינרס, חוקר אימונולוגיה קלינית:

❝בדיקות IgG מאפשרות לנו לחשוף תגובות דלקתיות מתמשכות – גם כשכל יתר הבדיקות נראות תקינות. עבור אנשים שסובלים מתסמינים לא מוסברים, זו פריצת דרך❞.

מעניין לגלות שאלפי אנשים שכבר עברו את הבדיקה דיווחו על שיפור משמעותי בתסמינים – גם כאלה שנמשכו שנים ללא מענה ברור.

לסיכום

גם אם אינכם חולי צליאק, ייתכן שהגוף שלכם מגיב לגלוטן – בדרך אחרת, סמויה יותר, אך לא פחות משמעותית.
בדיקת רגישות למזון מבוססת IgG יכולה לעזור להבין את הדפוס האישי של הגוף – ולבנות תפריט שמתאים באמת.

לפרטים נוספים על בדיקת רגישות למזון