הסיפור של אילנה

אילנה כגן, בת 50, מצאה פתרון לבעיה בריאותית לא פשוטה דרך התזונה החדשה שאימצה אחרי שעשתה את בדיקת ה"אי סבילות למזון" שלנו. לכבוד השנה החדשה, ישבנו לדבר איתה ולשמוע את הדרך שעברה מאז שהאפנדציט שלה התפוצץ לפני 15 שנים. היא סיפרה לנו על כאבי הבטן, ההקאות והפתרון שנמצא כל הזמן ממש לפניה, בצלחת.

"כשהייתי בת 35, נתנו לי אבחנה שגויה כשחשבו שיש לי הדבקות מעיים ובעצם היה מדובר באפנדציט שהתפוצץ וגרם לנזק פנימי. כתוצאה מהמצב, נוצר לי נמק על המעי הדק והכניסו אותי לניתוח חירום בו הורידו ממנו חתיכה. זה היה ניתוח טראומתי עם התאוששות ארוכה. חצי שנה מאוחר יותר, כמו שעון שוויצרי, הייתה לי הדבקות מעיים ועברתי ניתוח נוסף. כשיצאתי ממנו, התייעצתי עם הרופאים לגבי התזונה שלי - שאלתי אותם אם אני צריכה לשים לב למשהו מסוים או לאכול דברים שיקלו על המערכת. הם אמרו שלא, ולמרות זאת הרגשתי שאני חייבת לתמוך בעצמי ולעזור לגוף בתהליך ההחלמה. הרפואה המערבית היא לא הוליסטית, היא מסרבת לראות את האדם כמכלול ומטפלת רק בבעיה עצמה", מספרת כגן.

אילנה החליטה ללכת עם האינסטינקטים שלה ופנתה לנטורופתית שנתנה לה תפריט שמרני במיוחד, שעזר לה להתמודד עם כאבי הבטן ואי הנעימויות שהופיעו אחרי הניתוח: "זו הייתה הפעם הראשונה בה נחשפתי להשפעה שיש לתזונה על מערכת העיכול שלנו. בתפריט שהנטורופתית נתנה לי אכלתי כל מני עשבים ורקחתי תבשילים לארוחת הצהריים, זה לא היה פשוט לתפעול, מה שאומר שהצלחתי להחזיק ככה כמעט שלוש שנים אבל לא יותר מזה", היא נזכרת.

עם הזמן אילנה הבינה שיש מאכלים שהיא צורכת שבעקבותם מגיעה תחושה פחות טובה: "התחלתי להרגיש יותר ויותר התנפחויות, כמו רעידות אדמה קטנות של חוסר שקט בתוך המערכת. הייתי יכולה לאכול משהו והבטן הייתה עובדת ומדברת, אבל אני לא הקשבתי. יחד עם האינטנסיביות של החיים - העבודה, הילדים והטיפול בהורים, לא היה לי זמן לטפל בעצמי. וכך יצא שבארבע שנים האחרונות עמדתי כל כמה חודשים מול מתקפה של הקאות. יום או יומיים הייתי מקיאה את נשמתי ואז שלושה ימים נוספים עמלתי על שיקום המערכת מחדש. חשתי את זה בעיקר בושט, אבל היה לי ברור שמשהו לא מתעכל נכון. הלכתי לגסטרולוג ואחרי הפגישה אצלו ידעתי שמשם לא אצליח לקבל את התשובות".

אילנה שיתפה אותנו בתסכול שחשה מול המערכת הרפואית ובעובדה שלא השלימה את הבדיקות שהפנו אותה אליהן באופן מלא. "בגלל שבזמנו ראיתי שמהרפואה הקונבנציונלית לא קיבלתי את מענה ראוי, החלטתי לתת שוב תשומת לב לתזונה ולהוציא את הראש מהחול. לפעמים אנחנו נוטים להיות כמו בנות יענה עד שמגיע משהו שמטלטל אותנו".

לפני כשנה היא עשתה מעשה והזמינה את בדיקת האי סבילות למזון שלנו: "בגלל שאני גרה בצפון, הביאו לי את הבדיקה עד הבית ויום למחרת לקחו אותה. התחושה שלי הייתה שמנסים לעזור לי, להקל עליי. האופן בו הדגימה נעשתה מאוד תמך באורח החיים ובדרך שלי, כי אני מניחה שאם הייתי צריכה להגיע למעבדות זה היה לוקח הרבה יותר זמן. אחרי שקיבלתי את התוצאות הגעתי לשיחת יעוץ עם אחת התזונאיות של המעבדה וזו הייתה הנקודה הכי משמעותית עבורי. זו יכולה להיות סיטואציה מאוד לא קלה כי ברגע אחד משנים לך את התפריט ואומרים לך שאתה לא יכול לאכול יותר רשימה של דברים. במקרה שלי נמצאתי רגישה לכל הדגנים, לגלוטן, לביצים, לברוקולי, לאגוזי מלך ועוד. ארוחת הבוקר הקבועה שלי היא סנדוויץ' עם חביתה והתזונאית עזרה לי למצוא תחליפים מצוינים לכל שלב ביום. הפגישה איתה הפכה הכל לנגיש וידידותי. היא הראתה לי מה כן, כמו איך בדיוק נראה הלחם שממליצים עליו וקיבלתי גם אפליקציה של תפריטים שאיתה יצאתי עטופה ונחושה להתחיל".

כגן צללה פנימה כבר למחרת ועכשיו, מספר חודשים אחרי, היא נדהמת מהשינוי העצום שחל בחייה: "הורדתי כבר 10 קילו, שזה רק בונוס. אין נפיחויות או גזים והבטן ממש שקטה. הענין של הירידה במשקל רק מראה כמה עודפים הצטברו בגוף וכרגע אני מרגישה כמו בן אדם אחר".

בשלב החזרת המוצרים לתפריט, אילנה ניסתה לאכול כוסמין והבטן שלה לא הסכימה לענין בלשון המעטה. "שלושה ימים הייתי גמורה מכאבים. הרגשתי שאכלתי משהו שקורע לי את המעיים מבפנים. מיד התקשרתי לתזונאית כדי להתייעץ איתה. אני לא אדם שאוהב להיעזר באחרים ועצם העובדה שהרגשתי מספיק נח לפנות אליה, הייתה עוד נקודת אור בדרך. זה פשוט מדהים שהתמיכה ממשיכה גם אחר כך".

כגן מסכמת במילים שהופכות להיות המנטרה שלנו לשנה החדשה: "אורח החיים המערבי מנתק אותנו מאמיתות היסוד הבסיסיות בקשר למזון, אבל אני מאמינה שמה שאנחנו אוכלים משקף את מי שאנחנו. אין לי ספק שהחודשים האחרונים נתנו את החותמת החד משמעית לזה. אף אחד לא יכול להגיד לי שאין קשר בין הדברים - תסתכלו עליי ותראו!"