מדע ומחקרים קלינים
המדע מאחורי בדיקות רגישות למזון – סקירת מחקרים
בעשורים האחרונים, מחקרים מדעיים רבים מצביעים על תפקיד משמעותי של תגובות חיסוניות למזון במגוון רחב של מצבים רפואיים. בדיקות רגישות למזון, ובפרט בדיקת נוגדני IgG, זוכות לתשומת לב מחקרית גוברת כאמצעי לזיהוי רגישויות אלו. מחקרים קליניים מראים כי בחולים הסובלים ממצבים כמו מיגרנה, תסמונת המעי הרגיז, פיברומיאלגיה, דלקת מפרקים שגרונית, הפרעות נוירולוגיות ובעיות עור, נמצאו רמות מוגברות של נוגדני IgG למזונות שונים בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
יתרה מכך, מחקרים מבוקרים הדגימו כי דיאטת אלימינציה המבוססת על תוצאות בדיקות אלו הובילה לשיפור משמעותי בתסמינים אצל חלק מהמטופלים. המנגנון המוצע מתבסס על חדירות מעי מוגברת והתגובה החיסונית הנלווית, כאשר זיהוי מוקדם של רגישויות למזון עשוי לסייע בהתאמת תזונה אישית ושיפור איכות החיים. להלן סקירה של המחקרים המרכזיים בתחום והתובנות העולות מהם.
יתרה מכך, מחקרים מבוקרים הדגימו כי דיאטת אלימינציה המבוססת על תוצאות בדיקות אלו הובילה לשיפור משמעותי בתסמינים אצל חלק מהמטופלים. המנגנון המוצע מתבסס על חדירות מעי מוגברת והתגובה החיסונית הנלווית, כאשר זיהוי מוקדם של רגישויות למזון עשוי לסייע בהתאמת תזונה אישית ושיפור איכות החיים. להלן סקירה של המחקרים המרכזיים בתחום והתובנות העולות מהם.
מחקרים בנושאים של מחלות מעי ובדיקת רגישות למזון
האם מזון משפיע על מחלת קרוהן? מחקר חדש מספק רמזים
האם מזון משפיע על מחלת קרוהן? מחקר חדש מספק רמזים
מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול, והגורמים לה עדיין אינם מובנים לחלוטין. ידוע כי גורמים סביבתיים משפיעים על התפתחות המחלה, אך האם המזון שאנו אוכלים עלול להחמיר את הדלקת? מחקר חדש בחן את הקשר בין תגובות חיסוניות למזון לבין מחלת קרוהן, והתוצאות עשויות להוביל לשינוי בגישה הטיפולית.
מה בדקו החוקרים?
בשלב הראשון, החוקרים בדקו את רמות נוגדני IgG (סוג של נוגדן חיסוני) כנגד מזונות שונים בקרב 79 חולי קרוהן ו-20 אנשים בריאים. לאחר מכן, הם ערכו מחקר נוסף, שבו 40 חולים קיבלו תפריט מותאם אישית לפי תוצאות בדיקות ה-IgG שלהם, והשוו זאת לתפריט "דמה" ללא התאמות תזונתיות.
מה התוצאות הראו?
🔹 נמצא הבדל משמעותי ברמות נוגדני ה-IgG בין חולי קרוהן לאנשים בריאים.
🔹 אצל 84% מהחולים נמצאו נוגדני IgG גבוהים כנגד גבינה מעובדת, ו-83% הגיבו לשמרים.
🔹 תפריט מותאם אישית הפחית את תדירות היציאות היומיות ב-11% בהשוואה לתפריט הדמה.
🔹 הכאבים בבטן פחתו, והמטופלים דיווחו על שיפור בתחושת הבריאות הכללית.
🔹 פעילות תאי T במערכת החיסון דווקא התגברה, אך לא נמצאה השפעה על חלבון דלקתי בצואה.
מה זה אומר?
המחקר מראה כי תזונה מותאמת אישית לפי תגובת הגוף למזון מסוים עשויה לשפר תסמינים של מחלת קרוהן, אך המנגנון המדויק שבו נוגדני IgG משפיעים על הדלקת עדיין אינו ברור.
אז האם תזונה יכולה לעזור לחולי קרוהן?
בעוד שמדובר במחקר קטן, הוא מחזק את ההשערה כי יש קשר בין רגישות למזון לבין תסמיני קרוהן. ייתכן שבעתיד, בדיקות IgG יוכלו לעזור לרופאים ולתזונאים להתאים תפריט אישי שיפחית דלקת ויקל על המטופלים.
📌 אם אתם סובלים מקרוהן, שווה לבדוק האם תזונה מותאמת אישית יכולה לעזור גם לכם!
הקשר בין מזונות עם נוגדני IgG גבוהים להחמרת מחלת קרוהן
רקע ומטרת המחקר
מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול, המתאפיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של דלקת וכאבים. מחקר חדש בחן את ההשפעה של מזונות עם רמות גבוהות של נוגדני IgG ותוספי מזון על הסימפטומים והדלקת בקרב חולי קרוהן במצב של הפוגה.
שיטות המחקר
במחקר השתתפו שמונה חולי קרוהן שנמצאו במצב של הפוגה. המחקר כלל שלושה שלבים:
- שלב I: המשתתפים שמרו על דיאטה קפדנית ללא מזונות עם רמות גבוהות של IgG.
- שלב II: הוספה הדרגתית של מזונות בצורתם הטהורה שהכילו רמות גבוהות של נוגדני IgG.
- שלב III: הוספה של אותם המזונות, אך בצורתם המתועשת כפי שנמצאים בחנויות.
לאורך המחקר, נאספו דגימות צואה למדידת רמות קלפרוטקטין (סמן דלקתי בצואה), ודגימות דם לבדיקת רמות חלבון C-תגובתי (CRP), פריטין, שקיעת דם, ספירת תאי דם לבנים וטסיות. בנוסף, המשתתפים ניהלו יומן תזונה ותסמינים.
תוצאות המחקר
- נמצא קשר משמעותי סטטיסטית (p=0.012) בין רמות פעילות מחלת הקרוהן לפני ואחרי חשיפה למזונות עם נוגדני IgG גבוהים.
- עלייה משמעותית במדד Harvey-Bradshaw נמצאה בין שלבים I ו-II (p=0.027) וכן בין שלבים I ו-III (p=0.027), מה שמעיד על החמרת תסמיני המחלה.
- נמצאה עלייה משמעותית ברמות חלבון CRP הרגיש במיוחד (p=0.025) ובספירת תאי הדם הלבנים (p=0.036), דבר המצביע על עלייה ברמת הדלקת בגוף.
- רמות קלפרוטקטין בצואה הציגו תנודתיות יומית, אך נמצאה עלייה ברוב המשתתפים ביום האחרון של שלב ההגבלה (היום ה-10) וביום הראשון של שלב הפרובוקציה (היום ה-11).
מסקנות והשלכות טיפוליות
תוצאות המחקר מצביעות על כך שמזונות המכילים רמות גבוהות של נוגדני IgG ותוספי מזון עלולים לעורר תסמינים ולהגביר את הדלקת בחולי קרוהן. שילוב דיאטה המגבילה מזונות אלו כחלק מהטיפול הרפואי עשוי לתרום לשיפור איכות החיים ולניהול יעיל יותר של המחלה.
תזונה, נוגדני IgG ותסמונת המעי הרגיז: פריצת דרך במחקר
הקשר בין אלרגיות למזון לבין תסמונת המעי הרגיז (IBS) אינו חדש, אך מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתזונה מותאמת אישית, המבוססת על נוכחות נוגדני IgG, עשויה להפחית משמעותית את חומרת התסמינים של IBS. תובנות אלו מעלות שאלות חדשות בנוגע למנגנונים שבבסיס תגובות מערכת החיסון למזון וכיצד הן משפיעות על תפקוד מערכת העיכול.
הגדרה מחודשת של אלרגיות למזון
הגדרת האלרגיה הקלאסית נשענת על נוכחות נוגדני IgE, אשר ידועים כמתווכי תגובות אלרגיות מיידיות. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שנוגדני IgG, שבדרך כלל אינם קשורים לתגובות אלרגיות חריפות, עשויים לשחק תפקיד מפתח ב-IBS. נראה כי מערכת החיסון של חולי IBS מזהה חלבונים מסוימים במזון כ"מסוכנים", מה שמוביל לתגובות דלקתיות העלולות להחמיר את הסימפטומים.
הקשר בין IgG, מערכת החיסון והמעי
מערכת החיסון במעי מתפקדת באיזון עדין בין סבילות חיסונית לתגובה דלקתית. כאשר איזון זה מופר, עלולה להתרחש תגובה חיסונית בלתי תקינה למרכיבים תזונתיים יומיומיים. נוכחות גבוהה של נוגדני IgG כנגד מזונות מסוימים נמצאה כקשורה לעלייה ברמות הדלקת במערכת העיכול, מה שעשוי להסביר את ההשפעה על תסמיני IBS.
כיצד ניתן ליישם את הממצאים?
מחקרים הראו כי חולים שהתאימו את תזונתם בהתאם לרמות נוגדני IgG הצליחו להפחית את תסמיני IBS בצורה משמעותית. מחקר מבוקר של Atkinson et al. הוכיח כי דיאטות המבוססות על הימנעות ממזונות המעוררים תגובה חיסונית מסוג IgG הובילו לשיפור ניכר במדדי כאב, נפיחות ותפקוד מערכת העיכול.
מה הלאה?
ממצאים אלו מצביעים על צורך בחקירה מעמיקה יותר של הקשרים בין תגובות מערכת החיסון למזון, מיקרוביוטת המעיים והרכב התזונה. הבנת המנגנונים הביולוגיים מאחורי ייצור נוגדני IgG בתגובה למזון עשויה להוביל לגישות טיפול חדשניות שיחליפו או ישלימו את הדיאטות המבוססות על אלימינציה בלבד.
סיכום
הממצאים החדשים מציעים כי התאמת התזונה בהתאם לפרופיל החיסוני האישי של החולה עשויה להיות דרך יעילה להפחתת תסמיני IBS. הבנת תפקידם של נוגדני IgG עשויה לפתוח דלתות למחקרים פורצי דרך נוספים ולשיפור איכות חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם.
טיפול בתסמונת המעי הרגיז באמצעות דיאטת אלימינציה, מבחני חשיפה למזון ופרוביוטיקה
הקשר בין אלרגיות למזון ותסמונת המעי הרגיז: האם ניתן להקל על התסמינים באמצעות דיאטה מותאמת?
מאת צוות המגזין
תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר במערכת העיכול, אך הגורמים המדויקים לה עדיין אינם מובנים במלואם. מחקרים עדכניים מצביעים על קשר אפשרי בין תגובות חיסוניות למזון לבין התסמינים של IBS. בפרט, מחקרים שונים מציעים כי מזונות המעוררים תגובת נוגדנים מסוג IgG עשויים להחמיר את המצב, וכי דיאטה המבוססת על הימנעות ממזונות אלה עשויה להביא להקלה משמעותית.
מחקרים חדשים מגלים קשר בין IgG ל-IBS
בעבר, אלרגיות למזון הוגדרו בעיקר על ידי נוכחות נוגדני IgE, האחראים לתגובות אלרגיות קלאסיות כמו פריחה, נפיחות וקשיי נשימה. אולם, מחקרים חדשים טוענים כי גם נוגדני IgG עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות תסמינים דלקתיים במערכת העיכול.
מחקר שנערך על ידי Atkinson et al. בדק את ההשפעה של דיאטה המבוססת על הימנעות ממזונות עם תגובה חיסונית גבוהה של IgG. במחקר השתתפו 150 חולים עם IBS שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת נמנעה ממזונות שהראו רמות גבוהות של נוגדני IgG, בעוד הקבוצה השנייה קיבלה דיאטה "דמה" שלא התבססה על תגובות IgG. לאחר שלושה חודשים, המשתתפים שצרכו את הדיאטה האמיתית דיווחו על ירידה של 10% בתסמינים לעומת הקבוצה השנייה, כאשר בקרב אלו שהקפידו באופן מלא על ההנחיות נרשמה ירידה של 26% בתסמינים.
מה קורה בגוף כאשר צורכים מזונות עם תגובת IgG גבוהה?
הממצאים ממחקרים שונים מצביעים על כך שאצל חולי IBS, המערכת החיסונית במעי עלולה להיות פעילה יתר על המידה. חשיפה ממושכת למזונות מסוימים עלולה להוביל לתגובה דלקתית קלה אך כרונית, לפגיעה באיזון החיידקים במעי ולעלייה בכמות המתווכים הדלקתיים בדם. אחד המחקרים אף מצא כי מטופלים שעברו לתזונה מבוססת על בדיקות IgG חוו שיפור משמעותי בציון איכות החיים שלהם והפחתה בכאבי הבטן ובתדירות היציאות.
האם דיאטה כזו היא הפתרון לכל חולי IBS?
למרות הממצאים המעודדים, מומחים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את המנגנונים המדויקים. בעוד שחלק מהחולים עשויים להפיק תועלת מהימנעות ממזונות מסוימים, אחרים עשויים שלא לחוות שינוי משמעותי.
בנוסף, מחקרים מצאו כי למרות השיפור בתסמינים, לא נרשם שינוי משמעותי בהרכב החיידקים הפרוביוטיים של המשתתפים, מה שמצביע על כך שמדובר במנגנון מורכב יותר שאינו קשור רק לאיזון המיקרוביום במעי.
סיכום ומסקנות
הממצאים האחרונים מחזקים את החשיבות של גישה מותאמת אישית בטיפול ב-IBS. זיהוי מזונות המעוררים תגובות IgG והימנעות מהם עשויים להוות כלי נוסף בארגז הכלים של רופאים ותזונאים בטיפול בחולי IBS. עם זאת, לא מדובר בפתרון גורף לכל החולים, ויש צורך להמשיך ולחקור את התחום כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן ליישם את הממצאים במחקרי המשך.
לבסוף, חשוב לזכור כי כל שינוי תזונתי צריך להיעשות בהנחיית איש מקצוע, כדי להבטיח שהמטופל מקבל תזונה מאוזנת ומתאימה לצרכיו האישיים.
תזונה מותאמת אישית לטיפול בתסמונת המעי הרגיז
האם ניתן להפחית את תסמיני תסמונת המעי הרגיז (IBS) באמצעות תזונה המבוססת על נוגדני IgG? מחקר חדש מצביע על אפשרות מבטיחה.
תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא הפרעה כרונית המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומלווה בתסמינים כמו כאבי בטן, נפיחות, שלשולים או עצירות. מטופלים רבים חשים כי מזונות מסוימים מחמירים את מצבם, אך עד כה לא נמצא כלי אבחוני מדויק שיאפשר לזהות אילו מזונות יש להימנע מהם. מחקר חדש מציע גישה חדשנית: התאמת תזונה על פי נוגדני IgG.
המחקר
מחקר אקראי ומבוקר זה כלל 150 מטופלים הסובלים מ-IBS, אשר חולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה דיאטה מותאמת אישית שהתבססה על מזונות שהראו רמות גבוהות של נוגדני IgG בדם, והשנייה קיבלה דיאטה דומה, אך ללא התחשבות בנוגדנים. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם דיאטה המבוססת על IgG יכולה להפחית את חומרת התסמינים ולשפר את איכות החיים.
ממצאים מרכזיים
לאחר שלושה חודשי מעקב התגלו תוצאות מעודדות:
- מטופלים שנמנעו ממזונות שהראו רמות גבוהות של IgG חוו ירידה של 10% בחומרת התסמינים בהשוואה לקבוצה השנייה.
- בקרב מטופלים ששמרו באופן מלא על הדיאטה, ההקלה בתסמינים הגיעה עד ל-26%.
- מדדי שביעות רצון ושיפור כללי היו גבוהים יותר בקבוצה שקיבלה את הדיאטה המבוססת על IgG, במיוחד בקרב אלה שהקפידו עליה במלואה.
- חזרה לתזונה ללא הגבלה הובילה להחמרה של 24% בתסמינים בקרב אלו שנמנעו תחילה מהמזונות הבעייתיים.
מה זה אומר עבור חולי IBS?
ממצאי המחקר מעידים כי דיאטה המבוססת על בדיקות IgG עשויה להיות כלי יעיל להתמודדות עם תסמונת המעי הרגיז. עם זאת, החוקרים מדגישים את הצורך במחקרים נוספים על מנת להבין טוב יותר את הקשר בין נוגדני IgG לתסמיני IBS.
מסקנה: התאמת תזונה אישית בהתבסס על נוגדני IgG היא גישה חדשנית ומבטיחה, שיכולה לסייע למטופלים הסובלים מ-IBS לשפר את איכות חייהם ולהפחית את תסמיניהם באופן משמעותי.
רגישות למזון בקרב חולי מעי רגיז ודיספפסיה: ממצאים חדשים מפתיעים
רקע
תסמינים לאחר אכילה ותגובות שליליות למזונות שונים הם תופעות נפוצות בקרב חולים הסובלים ממחלות מערכת עיכול תפקודיות, כגון תסמונת המעי הרגיז (IBS) ודיספפסיה תפקודית (FD). עם זאת, התפקיד של אלרגיה אמיתית למזון בהתפתחות מחלות אלה עדיין שנוי במחלוקת, ואין בדיקות מבוססות לזיהוי אלרגיה למזון במצבים אלה.
מטרת המחקר
לבדוק רמות נוגדנים ספציפיים למזון מסוג IgG ו-IgE בסרום, וכן רמות כלליות של IgE בקרב קבוצות ביקורת וחולי IBS ו-FD, ולבחון את הקשר בין התסמינים לבין רמות הנוגדנים הספציפיים למזון בקרב חולים אלה.
שיטות המחקר
במחקר השתתפו 37 חולי IBS, 28 חולי FD ו-20 מתנדבים בריאים כקבוצת ביקורת. נבדקו רמות נוגדני IgG ו-IgE בסרום כנגד 14 מזונות נפוצים הכוללים: בשר בקר, עוף, דגי בקלה, תירס, סרטנים, ביצים, פטריות, חלב, בשר חזיר, אורז, שרימפס, סויה, עגבניות וחיטה. הבדיקה בוצעה בשיטת ELISA. בנוסף נמדדו רמות כלליות של IgE בסרום, והוערכו התסמינים במהלך המחקר.
תוצאות
חולי IBS הראו רמות גבוהות משמעותית של נוגדני IgG לסרטנים (P=0.000), ביצים (P=0.000), שרימפס (P=0.000), סויה (P=0.017) וחיטה (P=0.004) בהשוואה לקבוצת הביקורת. חולי FD הראו רמות גבוהות משמעותית של נוגדני IgG לביצים (P=0.000) וסויה (P=0.017) בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים משמעותיים באחוז האנשים עם נוגדני IgE חיוביים למזון בין שלוש הקבוצות (P=0.971). לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות הכלליות של נוגדני IgE בסרום בין חולי IBS, חולי FD וקבוצת הביקורת (P=0.978). לבסוף, לא נמצא קשר משמעותי בין חומרת התסמינים לבין רמות נוגדני IgG למזון בסרום, הן בקרב חולי IBS והן בקרב חולי FD.
מסקנות
רמות נוגדני IgG בסרום למזונות נפוצים מסוימים היו גבוהות יותר בקרב חולי IBS ו-FD בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, לא נמצא קשר משמעותי בין חומרת התסמינים לבין רמות מוגברות של נוגדני IgG ספציפיים למזון בקרב חולים אלה.
האם זה הפורמט שחיפשת? הטקסט עכשיו נקי יותר ויעבוד טוב יותר עם העורך של וורדפרס. הכותרות והפסקאות מופרדות בצורה ברורה, וניתן יהיה לעצב אותן בקלות בעורך.
דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG: טיפול אפשרי למיגרנה ותסמונת המעי הרגיז
מטרות
לבחון את הפוטנציאל הטיפולי של דיאטת אלימינציה המבוססת על נוגדני IgG בקרב חולי מיגרנה הסובלים גם מתסמונת המעי הרגיז (IBS).
רקע
מחקרים קודמים הצביעו על כך שהוצאת מזונות מסוימים מהתפריט עשויה להיות אסטרטגיה טיפולית יעילה וזולה עבור מטופלים הסובלים ממיגרנה ו-IBS במקביל.
שיטות המחקר
במחקר השתתפו 21 מטופלים (גיל ממוצע 38.0 שנים, 85.7% נשים) שאובחנו עם מיגרנה ו-IBS. המחקר היה כפול-סמיות, אקראי, מבוקר וצולב, וכלל שלושה שלבים: בסיס (תזונה רגילה), דיאטה ראשונה (אלימינציה או פרובוקציה), ודיאטה שנייה (החלפה בין דיאטות האלימינציה והפרובוקציה).
תוצאות
בדיקות נוגדני IgG כנגד 270 אלרגנים במזון חשפו ממוצע של 23.1 תגובות למטופל. בהשוואה למצב הבסיס, דיאטת האלימינציה הובילה לשיפורים משמעותיים:
במיגרנה:
– ירידה במספר ההתקפים (מ-4.8 ל-2.7)
– קיצור משך ההתקף המקסימלי (מ-2.6 ל-1.4 ימים)
– קיצור משך ההתקף הממוצע (מ-1.8 ל-1.1 ימים)
– הפחתה בחומרת ההתקף המקסימלית
– ירידה במספר ההתקפים שדרשו תרופות
בתסמיני IBS:
– ירידה בחומרת הכאב והנפיחות
– הפחתה בתדירות הכאב והנפיחות
– שיפור באיכות החיים
מסקנות
הממצאים מראים שדיאטת אלימינציה המבוססת על נוגדני IgG בקרב מטופלים הסובלים הן ממיגרנה והן מ-IBS עשויה להפחית ביעילות את התסמינים של שתי ההפרעות. הדבר עשוי להוביל הן לשיפור באיכות החיים של המטופלים והן לחיסכון אפשרי למערכת הבריאות.
הקשר בין נוגדני IgG ו-IgA לחלבוני חלב ותסמינים במערכת העיכול במבוגרים
הקשר בין נוגדני IgG ו-IgA לחלבוני חלב ותסמינים במערכת העיכול במבוגרים
מטרה
לחקור את הקשר בין רמות נוגדני IgG ו-IgA לחלבוני חלב בדם לבין תסמיני מערכת עיכול הקשורים לצריכת חלב במבוגרים.
שיטות המחקר
נבדקו דגימות דם של 400 נבדקים מחמש מרפאות חוץ בדרום פינלנד. הנבדקים נבחרו באופן אקראי מתוך 1900 מבוגרים שעברו בדיקות מעבדה ברפואה ראשונית. כל המשתתפים מילאו שאלון על תסמיני בטן וצריכת מוצרי חלב. השאלון כלל מידע על אופי ותדירות בעיות במערכת העיכול, מזונות מעוררי תסמינים, היסטוריה משפחתית ואלרגיות. רמות הנוגדנים נמדדו בשיטת ELISA.
תוצאות
1. נבדקים שצרכו חלב (265) הראו רמות גבוהות יותר של נוגדני IgG לחלבוני חלב בהשוואה לאלו שלא צרכו חלב (123)
2. נבדקים עם בעיות במערכת העיכול הקשורות לצריכת חלב (119):
– צרכו פחות חלב
– הראו רמות גבוהות יותר של נוגדני IgG לחלבוני חלב
בהשוואה לנבדקים ללא תסמינים (198)
3. בקרב הסובלים מתסמינים:
– נבדקים עם דיספפסיה הראו רמות נמוכות יותר של נוגדני IgG
– נמצא קשר אפשרי בין רמות גבוהות של נוגדני IgG לעצירות
– לא נמצא קשר בין שלשולים לרמות נוגדני IgG
– לא נמצא קשר בין גזים ונפיחות לרמות נוגדני IgG
4. נוגדני IgA:
– לא נמצא קשר בין רמותיהם לצריכת חלב או תסמיני בטן
– רמות הנוגדנים (הן IgA והן IgG) ירדו עם העלייה בגיל
מסקנות
נמצא קשר בין רמות נוגדני IgG (אך לא IgA) לחלבוני חלב לבין תסמינים במערכת העיכול המדווחים כקשורים לצריכת חלב.
מחקרים בנושאים נוגדני IgG ומחלות ראומטיות כולל פיברומיאלגיה
דיאטה טבעונית ללא גלוטן משפרת דלקת מפרקים שגרונית: הקשר לירידה בנוגדנים למזון
פשרות הדיאטה הטבעונית נטולת הגלוטן בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית
מטרה
לבחון את ההשפעות הקליניות של דיאטה טבעונית נטולת גלוטן על דלקת מפרקים שגרונית (RA) ולכמת את רמות הנוגדנים למרכיבי מזון עיקריים שאינם נמצאים בדיאטה הטבעונית.
שיטות המחקר
66 חולי RA פעילה חולקו אקראית לשתי קבוצות:
– 38 מטופלים בדיאטה טבעונית נטולת גלוטן
– 28 מטופלים בדיאטה מאוזנת לא טבעונית
המעקב נמשך שנה, עם בדיקות בתחילת המחקר ולאחר 3, 6 ו-12 חודשים. הוערכו:
– קריטריוני שיפור של האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה (ACR)
– רמות נוגדנים לגליאדין ובטא-לקטוגלובולין
– צילומי רנטגן של כפות ידיים ורגליים
תוצאות
1. השלמת הדיאטה:
– 22 מטופלים מהקבוצה הטבעונית
– 25 מטופלים מהקבוצה הלא טבעונית
השלימו 9 חודשים או יותר
2. שיפור קליני:
– 40.5% (9 מטופלים) מקבוצת הדיאטה הטבעונית השיגו שיפור לפי קריטריוני ACR20
– רק 4% (מטופל אחד) מהקבוצה הלא טבעונית השיגו שיפור דומה
3. נוגדנים:
– ירידה ברמות נוגדני IgG לגליאדין ובטא-לקטוגלובולין נצפתה רק בקרב המגיבים לדיאטה הטבעונית
– לא נצפה שיפור בהרס המפרקים הרנטגני באף אחת מהקבוצות
מסקנות
הממצאים מספקים עדות לכך ששינוי תזונתי עשוי להועיל קלינית לחלק מחולי דלקת מפרקים שגרונית. יתכן שהתועלת קשורה להפחתת התגובה החיסונית לאנטיגנים במזון שהוצאו מהתפריט.
ממצאי סקר שאלונים בקרב 742 חולים במחלות ראומטיות שונות
ממצאי סקר שאלונים בקרב 742 חולים במחלות ראומטיות שונות:
– 290 חולי דלקת מפרקים שגרונית
– 51 חולי דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות
– 87 חולי דלקת חוליות מקשחת
– 51 חולי דלקת מפרקים פסוריאטית
– 65 חולי פיברומיאלגיה ראשונית
– 34 חולי אוסטאוארטריטיס
השפעת מזון על תסמינים:
– כשליש מחולי דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים פסוריאטית דיווחו על החמרה בתסמינים לאחר אכילת מזונות מסוימים
– 43% מחולי דלקת מפרקים של גיל הילדות ו-42% מחולי פיברומיאלגיה דיווחו על תופעה דומה
ניסיון בדיאטות:
– 26% מחולי דלקת מפרקים של גיל הילדות
– 23% מחולי דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת ופיברומיאלגיה
– 13% מחולי דלקת מפרקים פסוריאטית
– 10% מחולי אוסטאוארטריטיס
ניסו דיאטות שונות במטרה להקל על תסמיני המחלה
תוצאות הטיפול התזונתי:
– 46% דיווחו על הפחתה בכאב ונוקשות
– 36% דיווחו על ירידה בנפיחות המפרקים
– שיפור דומה נצפה בקבוצות המחלה השונות
השפעת צום:
15% מחולי דלקת מפרקים שגרונית ודלקת חוליות מקשחת התנסו בתקופת צום
– שני שליש דיווחו על הפחתה בכאב ונוקשות
– כמחצית דיווחו על ירידה במספר המפרקים הנפוחים
חדירות מעי מוגברת בקרב חולי פיברומיאלגיה ותסמונת כאב אזורית מורכבת
מטרות
לאחרונה דווח על קשר בין עוצמת הכאב בפיברומיאלגיה (FM) לבין מידת הצמיחה החיידקית העודפת במעי הדק (SIBO). SIBO קשורה לעתים קרובות בחדירות מעי מוגברת. חדירות מעי מוגברת, אם תימצא ב-FM, עשויה להיות בעלת משמעות בהתפתחות המחלה כיוון שהיא מובילה לחשיפת תאי מערכת החיסון לאנטיגנים מחלל המעי ולשינויים במערכת החיסון. המחקר בדק את חדירות המעי בקבוצת חולי FM ראשונית ובשתי קבוצות ביקורת: מתנדבים בריאים וחולים בתסמונת כאב אזורית מורכבת (CRPS).
שיטות
חדירות המעי נבדקה באמצעות מבחן שלושה סוכרים מקובל, בו נמדדה הפרשת דיסכרידים בשתן המשקפת ספיגה במעי.
תוצאות
במחקר השתתפו:
– 40 חולי FM ראשונית
– 57 מתנדבים בריאים תואמי גיל ומין
– 17 חולי CRPS
בקבוצת ה-FM:
– 13 חולים הראו חדירות מוגברת בקיבה ותריסריון
– 15 חולים הראו חדירות מוגברת במעי הדק
לעומת מתנדב אחד בלבד עם חדירות מוגברת בקיבה ותריסריון בקבוצת הביקורת
ערכי חדירות המעי היו גבוהים משמעותית בקבוצות החולים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מסקנות
נמצאה חדירות מעי מוגברת הן בפיברומיאלגיה ראשונית והן, באופן בלתי צפוי, ב-CRPS. מחקר זה צריך לעודד מחקר נוסף לקביעת המשמעות של חדירות מעי מוגברת בפתופיזיולוגיה של FM ו-CRPS.
תסמינים במערכת העיכול בתסמונת הפיברומיאלגיה
תסמינים במערכת העיכול בתסמונת הפיברומיאלגיה
רקע
תסמונת הפיברומיאלגיה מאופיינת בכאב כרוני מפושט לצד מגוון רחב של תסמינים נוספים. מעבר לעייפות כרונית, הפרעות שינה, כאבי ראש ובעיות קוגניטיביות המתוארות בהרחבה בספרות, חלק ניכר מהחולים חווים תסמינים במערכת העיכול שלרוב נדחקים לשוליים במחקרים שאינם מתמקדים ספציפית בתופעות אלו.
ממצאי מחקרים
– שכיחות גבוהה של תסמונת המעי הרגיז (IBS) בקרב חולי פיברומיאלגיה
– תלונות נפוצות על כאבי בטן, קשיי עיכול ושינויים בתפקוד המעי
מנגנונים אפשריים
מספר מנגנונים שדורשים מחקר נוסף עשויים להסביר את הופעת התסמינים:
1. רגישות למרכיבי מזון:
– גלוטן
– לקטוז
– FODMAP (פחמימות מתסיסות)
2. שינויים בציר מוח-מעי כתוצאה מ:
– צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק
– זיהומים תת-קליניים במעי (כמו ג'יארדיה)
מסקנה
המרכיב הגסטרואינטסטינלי בפיברומיאלגיה מהווה חלק משמעותי מהמנגנונים הפתופיזיולוגיים המורכבים של המחלה. הבנה טובה יותר של מנגנונים אלה חיונית לפיתוח אפשרויות טיפול מתאימות.
תפקיד אנטיגנים מהמזון בהיווצרות תסמיני מחלות אוטואימוניות
תפקיד אנטיגנים מהמזון בהיווצרות תסמיני מחלות אוטואימוניות
מטרה
תסביכים חיסוניים מסוג CIC בדם קשורים למחלות אוטואימוניות כמו זאבת, דלקת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ודלקת כלי דם. עם זאת, לעיתים נמצאות רמות מוגברות קלות של CIC גם באנשים בריאים. מטרת המחקר הייתה לבחון האם אנטיגנים מהמזון עשויים להיות מעורבים ביצירת תסביכים חיסוניים אלה.
שיטות המחקר
נבדקו 352 אנשים בריאים (265 נשים, 87 גברים):
– בדיקת תסביכים חיסוניים המכילים C1q ונוגדני IgG
– בדיקת נוגדני IgG לגליאדין
– בדיקות נשיפה למימן לאבחון אי-ספיגת פרוקטוז ולקטוז
תוצאות
1. תסביכים חיסוניים (CIC):
– 15.3% (54 נבדקים) הראו רמות מוגברות (מעל 50 מיקרוגרם/מ"ל)
2. נוגדני גליאדין:
– 6.5% (23 נבדקים) היו חיוביים לנוגדני IgG לגליאדין (מעל 20 יחידות/מ"ל)
– רמות CIC היו גבוהות משמעותית בקבוצה עם נוגדני גליאדין מוגברים
3. אי-ספיגת פרוקטוז ולקטוז:
– לא נמצא קשר בין אי-ספיגה לרמות CIC או נוגדני גליאדין
מסקנות
הממצאים מצביעים על כך שאנטיגנים מסוימים במזון (כמו גלוטן) עשויים להיות מעורבים ביצירת תסביכים חיסוניים. לא נראה שיש קשר בין תסביכים אלה לאי-ספיגת פרוקטוז או לקטוז.
אי סבילות למזון וגירויים סביבתיים - מנגנון חדש של מחלה
אי סבילות למזון וגירויים סביבתיים – מנגנון חדש של מחלה
רקע
בשני העשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בשכיחות של מחלות אלרגיות, אי סבילות למזון ורגישות כימית, הן באוכלוסייה הבוגרת והן בילדים, עם עלייה בתחלואה הנלווית.
מנגנון TILT
מצבים של אלרגיה נרכשת, אי סבילות למזון ורגישות יתר כימית הם לעתים קרובות תוצאה ישירה של אובדן סבילות מושרה-רעלנים (TILT – Toxicant Induced Loss of Tolerance). לאחר החשיפה הראשונית לרעלן, אנשים נעשים רגישים לרמות נמוכות של גורמים מגוונים ובלתי קשורים בסביבתם, כגון:
– כימיקלים נפוצים
– אנטיגנים נשאפים
– אנטיגנים במזון
תגובות קליניות
בקרב אנשים רגישים, חשיפה לגירויים שונים עלולה לגרום ל:
– תסמינים קליניים מגוונים
– תגובות של לימפוציטים
– תגובות נוגדנים
– שינויים ברמות ציטוקינים
מחלה הקשורה לרגישות (SRI)
– יכולה להשפיע על מערכות גוף שונות
– גורמת לתסמינים פיזיים או נוירופסיכולוגיים מגוונים
– שכיחותה עולה עם העלייה בחשיפה לרעלנים והצטברותם בגוף
טיפול
1. הימנעות מגורמים מעוררים למניעת תסמינים
2. טיפול חיסוני לחוסר רגישות
3. דיכוי חיסוני במקרים מסוימים
4. שיפור הדרגתי לאחר:
– סילוק הרעלים שהצטברו
– הימנעות מחשיפה סביבתית מזיקה נוספת
אתגרים
כמו במקרים רבים בהיסטוריה הרפואית, קיימת התנגדות ליישום הידע החדש אודות מנגנוני המחלה הללו.
מחקרים בנושאי נוגדני IgG למזון והתקפי מיגרנה
אלרגיה למזון המתווכת על ידי נוגדני IgG וקשורה למיגרנה במבוגרים
נוגדני IgG למזון בחולי מיגרנה: מחקר שליטה
רקע
מיגרנה היא מחלה נפוצה עם שכיחות של 18 אחוז. הטיפול דורש משטר מותאם אישית של אמצעים תרופתיים ואחרים המבוססים על ההיסטוריה הקלינית האישית. בחלק מהחולים, נוגדני IgG ספציפיים לאלרגנים נחשדו כמעורבים במנגנון המחלה, אולם שיטות סרולוגיות לחקירת אפשרות זו נמצאות בשימוש נדיר.
מטרה
לחקור נוגדני IgG ספציפיים לאלרגנים בסרום של חולי מיגרנה שאינם מגיבים לטיפול המסורתי.
שיטות המחקר
נבדקו נוגדנים בסרום ל-108 אלרגנים במזון באמצעות בדיקת אנזימטית ב-56 חולי מיגרנה ובקבוצת ביקורת ללא מיגרנה.
תוצאות
– נמצאו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים במספר התוצאות החיוביות לנוגדני IgG למזון בין חולי מיגרנה לקבוצת הביקורת
– דיאטות אלימינציה הצליחו לשלוט במיגרנה ללא צורך בתרופות
מסקנות
על פי התוצאות שהתקבלו, מומלץ לבדוק נוגדני IgG בסרום למזונות נפוצים בחולי מיגרנה.
דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG למזון בחולי מיגרנה: מחקר אקראי וכפול-סמיות
דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG למזון בחולי מיגרנה: מחקר אקראי וכפול-סמיות
מבוא
ידוע כי מזונות מסוימים מעוררים התקפי מיגרנה בחלק מהחולים. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת הגבלת התזונה, המבוססת על נוגדני IgG כנגד אנטיגנים במזון, על מהלך התקפי המיגרנה. המחקר היה אקראי, כפול-סמיות, צולב ומבוסס יומן כאבי ראש, וכלל 30 חולים שאובחנו עם מיגרנה ללא אאורה.
שיטות
– לאחר 6 שבועות של מעקב בסיסי, נבדקו נוגדני IgG כנגד 266 אנטיגנים במזון בשיטת ELISA
– החולים חולקו אקראית לדיאטה בת 6 שבועות שכללה או הוציאה מזונות ספציפיים עם נוגדני IgG מוגברים
– לאחר הפסקה של שבועיים, המטופלים קיבלו את הדיאטה ההפוכה למשך 6 שבועות נוספים
– המטופלים והרופאים לא ידעו את תוצאות בדיקת ה-IgG וסוג הדיאטה
משתתפים:
– 28 נשים ו-2 גברים
– גילאים 19-52 (ממוצע 35±10)
תוצאות
– ממוצע התגובות עם כייל גבוה חריג היה 24±11 מתוך 266 מזונות
– בהשוואה למצב הבסיס, בתקופת דיאטת האלימינציה נמצאה:
– ירידה משמעותית במספר ימי כאבי הראש (מ-10.5±4.4 ל-7.5±3.7)
– ירידה במספר התקפי המיגרנה (מ-9.0±4.4 ל-6.2±3.8)
מסקנות
זהו המחקר האקראי והצולב הראשון בחולי מיגרנה המראה שהגבלת תזונה המבוססת על נוגדני IgG היא אסטרטגיה יעילה להפחתת תדירות התקפי המיגרנה.
בדיקת ELISA ודיאטת אלימינציה במניעת מיגרנות: מחקר מבוקר אקראי
בדיקת ELISA ודיאטת אלימינציה במניעת מיגרנות: מחקר מבוקר אקראי
רקע
מחקרים מצביעים על כך שאי-סבילות למזון עשויה להיות גורם מזרז להופעת כאבי ראש דמויי מיגרנה.
מטרה
להעריך את יעילות בדיקת ELISA (בדיקה אנזימטית לזיהוי נוגדנים) וההמלצות התזונתיות שבעקבותיה במניעת כאבי ראש דמויי מיגרנה.
שיטות המחקר
– מחקר מבוקר אקראי
– מתנדבים מהקהילה בבריטניה
– המשתתפים סבלו מכאבי ראש דמויי מיגרנה ואי-סבילות למזון אחד לפחות
– חלוקה אקראית:
– קבוצת דיאטה אמיתית (84 משתתפים)
– קבוצת דיאטת דמה (83 משתתפים)
– המשתתפים התבקשו להימנע ממזונות שנמצאו כגורמי אי-סבילות למשך 12 שבועות
מדדי תוצאה
– מספר ימי כאבי ראש במהלך 12 שבועות (שאלון MIDAS)
– ציון כולל בשאלון MIDAS
– ציון כולל בשאלון HIT-6
תוצאות
1. לאחר 12 שבועות:
– ירידה קטנה במספר כאבי הראש דמויי מיגרנה
– ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית
2. לאחר 4 שבועות:
– ירידה משמעותית במספר כאבי הראש דמויי מיגרנה בקבוצת הדיאטה האמיתית
– ההבדל היה מובהק סטטיסטית
3. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במדדי:
– מוגבלות
– השפעה על חיי היומיום
מסקנות
שימוש בבדיקת ELISA והמלצות לדיאטת אלימינציה:
– הפחית משמעותית את מספר כאבי הראש דמויי מיגרנה לאחר 4 שבועות
– לא הראה השפעה משמעותית לאחר 12 שבועות
– לא השפיע על רמת המוגבלות וההשפעה על חיי היומיום
דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG בחולי מיגרנה ותסמונת המעי הרגיז
דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG בחולי מיגרנה ותסמונת המעי הרגיז
מטרות
להעריך את הפוטנציאל הטיפולי של דיאטת אלימינציה המבוססת על נוגדני IgG בקרב חולי מיגרנה הסובלים גם מתסמונת המעי הרגיז (IBS).
רקע
מחקרים קודמים הציעו שהוצאת מזונות מהתפריט היא אסטרטגיה טיפולית יעילה וזולה בחולים הסובלים הן ממיגרנה והן מ-IBS.
שיטות המחקר
– 21 חולים (גיל ממוצע 38±11.2 שנים, 85.7% נשים) עם אבחנה של מיגרנה ו-IBS
– מחקר כפול-סמיות, אקראי, מבוקר וצולב
– שלושה שלבים: בסיס (תזונה רגילה), דיאטה ראשונה (אלימינציה או פרובוקציה), ודיאטה שנייה (החלפה בין הדיאטות)
– ארבעה ביקורי מעקב
תוצאות
בדיקת נוגדני IgG ל-270 אלרגנים במזון הראתה ממוצע של 23.1±14.1 תגובות.
בהשוואה למצב הבסיס, דיאטת האלימינציה הובילה לשיפורים משמעותיים:
במיגרנה:
– ירידה במספר ההתקפים (מ-4.8 ל-2.7)
– קיצור משך ההתקף המקסימלי (מ-2.6 ל-1.4 ימים)
– קיצור משך ההתקף הממוצע (מ-1.8 ל-1.1 ימים)
– הפחתה בחומרת ההתקף המקסימלית
– ירידה במספר ההתקפים שדרשו תרופות (מ-4.0 ל-1.9)
בתסמיני IBS:
– ירידה בחומרת הכאב והנפיחות (מ-3.2 ל-1.8)
– הפחתה בכאב ונפיחות ב-10 הימים האחרונים (מ-5.5 ל-3.2)
– שיפור באיכות החיים (מ-2.9 ל-3.6)
מסקנות
דיאטת אלימינציה המבוססת על נוגדני IgG בחולים הסובלים הן ממיגרנה והן מ-IBS עשויה להפחית ביעילות את התסמינים של שתי ההפרעות, לשפר את איכות החיים של המטופלים ולהוביל לחיסכון אפשרי למערכת הבריאות.
מחלות אוטו אמיוני
נוגדנים כנגד אנטיגנים במזון מעובד: השלכות על אבחון אלרגיות ומחלות אוטואימוניות
נוגדנים כנגד אנטיגנים במזון מעובד: השלכות על אבחון אלרגיות ומחלות אוטואימוניות
רקע
למרות שהמקרה הראשון של אלרגיה למזון מבושל תועד ב-1921, כל האנטיגנים המסחריים למזון מופקים ממזון גולמי. בנוסף, כל בדיקות הנוגדנים מסוג IgE ו-IgG כנגד חלבוני מזון במעבדות קליניות נמדדות כנגד אנטיגנים ממזון גולמי.
שיטות
פיתחנו בדיקת ELISA למדידת נוגדני IgE, IgG, IgA ו-IgM כנגד אנטיגנים ממזון גולמי ומעובד. דגימות סרום עם תגובתיות נמוכה או גבוהה לאנטיגנים ממזון מעובד נבדקו גם ל:
– חלבון בסיסי של מיאלין
– ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה מחומצן
– תוצרי גליקציה מתקדמים (AGE)
תוצאות
1. נוגדני IgE:
– עלייה של פי 3-8 כנגד אנטיגנים ממזון מעובד ב-31% מהמטופלים
2. נוגדני IgG, IgA ו-IgM:
– רמות גבוהות משמעותית כנגד מזון מעובד בהשוואה למזון גולמי
3. כמעט כל הדגימות עם רמות גבוהות של נוגדנים למזון מעובד הראו רמות גבוהות מאוד של נוגדנים ל:
– חלבון בסיסי של מיאלין
– ליפופרוטאין מחומצן
– תוצרי AGE
מסקנות
1. אבחון אלרגיה, אי-סבילות ורגישות למזון ישתפר על ידי בדיקת נוגדנים כנגד אנטיגנים ממזון גולמי ומעובד כאחד
2. נוגדנים כנגד מזון מעובד, דרך תגובה עם AGE וחלבוני רקמה, עלולים לגרום להפרעות במחלות ניווניות ואוטואימוניות כגון:
– סוכרת
– טרשת עורקים
– דלקת
– מחלות אוטואימוניות
– ניוון עצבי
– מחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים
תגובה צולבת בין נוגדני גלוטן ומזונות אחרים בחולי צליאק: השלכות לדיאטה נטולת גלוטן
תגובה צולבת בין נוגדני גלוטן ומזונות אחרים בחולי צליאק: השלכות לדיאטה נטולת גלוטן
רקע
תת-קבוצה של חולי צליאק ממשיכה לחוות תסמינים גם בדיאטה נטולת גלוטן (GFD). ניסינו לקבוע האם תסמינים אלה נובעים מזיהום צולב עם מזונות המכילים גלוטן או מתגובה צולבת בין α-גליאדין ומזונות ללא גלוטן הנצרכים בדיאטה נטולת גלוטן.
שיטות המחקר
בדקנו את התגובתיות של נוגדנים פוליקלונליים ומונוקלונליים מזוקקים לפפטיד α-גליאדין 33-mer כנגד:
– גליאדין
– אנטיגנים נוספים ממזונות נפוצים בדיאטה נטולת גלוטן
– אנטיגנים מרקמות שונות
תוצאות
1. נמצאה תגובתיות חיסונית משמעותית עם:
– חלב פרה
– שוקולד חלב
– בוטירופילין מחלב
– חלבון מי גבינה
– קזאין
– שמרים
– שיבולת שועל
– תירס
– דוחן
– קפה נמס
– אורז
2. תגובה צולבת משמעותית נמצאה עם:
– אסיאלוגנגליוזיד
– תאי כבד
– גלוטמט דקרבוקסילאז 65
– 21-הידרוקסילאז מבלוטת האדרנל
– אנטיגנים עצביים שונים
3. ספציפיות הקשירה של נוגדני α-גליאדין לאנטיגנים שונים הודגמה באמצעות מחקרי ספיגה ועיכוב
מסקנות
1. התסמינים המתמשכים בתת-קבוצה של חולי צליאק עשויים לנבוע מ:
– צריכת מזונות עם תגובה צולבת
– מזונות מזוהמים בגלוטן
2. חוסר תגובה של חלק מהחולים עשוי לנבוע מתגובה צולבת של נוגדנים עם מזונות שאינם מכילים גליאדין
3. יש להתייחס למזונות אלה כפפטידים דמויי גלוטן ולהוציאם מהתפריט כאשר הדיאטה נטולת הגלוטן אינה יעילה
רגישות חיסונית למזון ותגובה אוטואימונית: המנגנון והשלכותיו הקליניות
רגישות חיסונית למזון ותגובה אוטואימונית: המנגנון והשלכותיו הקליניות
רקע
מערכת החיסון המוקוזלית חשופה באופן מתמיד לאתגרים מחומרים אנטיגניים הנמצאים במזון ומשתחררים מהפלורה המיקרוביאלית של הגוף. הסבילות הטבעית של הגוף לחומרים אנטיגניים ידידותיים עלולה להשתבש בגלל מספר גורמים:
– מחלה
– פציעה
– הלם
– טראומה
– ניתוח
– תרופות
– עירוי דם
– גורמים סביבתיים
המנגנון והשלכותיו
כאשר מתרחש שיבוש זה:
– צריכת מזונות המכילים חומרים אנטיגניים הדומים לאוטואנטיגנים של הגוף
– יצירת נוגדנים המגיבים הן נגד אנטיגנים מהמזון והן נגד רקמות הגוף עצמו
– תופעה זו ידועה כתגובתיות אוטואימונית למזון
נתונים אפידמיולוגיים
7-10% מאוכלוסיית העולם סובלת מצורה כלשהי של מחלה אוטואימונית
אבחון
נדרשת בדיקה מקיפה של:
– נוגדני IgA ו-IgM ברוק
– נוגדני IgG ו-IgA בדם
מנגנון חיקוי מולקולרי
– רצפי פפטידים במזונות כמו חלב וחיטה דומים לאלו של מולקולות אנושיות
– דמיון זה יכול להוביל לתגובה צולבת ולאוטואימוניות
– עלול לגרום למחלות אוטואימוניות כגון:
– טרשת נפוצה
– צליאק
– דלקת עצב הראייה והחוט השדרה
מסקנות והמלצות
נדרש מחקר נוסף כדי:
1. לזהות מזונות נוספים עם דמיון מסוכן לרקמות אנושיות
2. לפתח שיטות לבדיקת אוטואנטיגנים הנובעים מחיקוי מולקולרי
3. לזהות ולהסיר גורמי מזון מעוררים כבסיס לטיפול
שמרי אפייה ואוטואימוניות: תפקידם של נוגדנים כנגד שמרי Saccharomyces cerevisiae
שמרי אפייה ואוטואימוניות: תפקידם של נוגדנים כנגד שמרי Saccharomyces cerevisiae
רקע
Saccharomyces cerevisiae, הידוע כשמר אפייה ובירה, נמצא גם כתוסף בחיסונים מסוימים. למרות שנוגדנים נגד שמרים אלה (ASCAs) נחשבים ספציפיים למחלת קרוהן, מחקרים רבים מצאו רמות גבוהות שלהם גם במחלות אוטואימוניות אחרות:
– תסמונת אנטיפוספוליפידית
– זאבת אדמנתית מערכתית
– סוכרת מסוג 1
– דלקת מפרקים שגרונית
מיקרואורגניזמים וחיסוניות
מיקרואורגניזמים כמו Saccharomyces חיוניים ל:
– תזונה
– התפתחות תקינה של רקמת לימפה בפיירס
– ריפוי רקמות
עם זאת, גם מיקרואורגניזמים ידידותיים יכולים לעורר תגובה אוטואימונית כאשר ויסות החיסון אינו תקין.
ממצאי המחקר
השוואת מבנה המנאן של Saccharomyces למולקולות הקשורות למחלות אוטואימוניות הראתה:
– חפיפה של 50-100% במבנים מולקולריים
– אוטואנטיגן U2 snRNP B״ שומר על תחום חלבון החולק 83% מרצף המנאן של S. cerevisiae
משמעות קלינית
– ASCAs עשויים להופיע שנים לפני אבחון מחלות אוטואימוניות מסוימות
– נמצאו בדיעבד בדגימות דם שמורות של חיילים שפיתחו מחלת קרוהן שנים לאחר מכן
מסקנות
נדרשת הערכה מעמיקה יותר של תפקיד ASCAs בפרקטיקה הקלינית כדי להעריך את הרלוונטיות שלהם:
– כסמן מנבא
– כסמן פרוגנוסטי
נוגדני IgG למזונות בילדים עם שיתוק מוחין: מחקר מקרה-בקרה
נוגדני IgG למזונות בילדים עם שיתוק מוחין: מחקר מקרה-בקרה
מטרות
תת-תזונה נפוצה בילדים עם שיתוק מוחין (CP), אך הסיבות אינן ידועות. במחקר קודם דיווחנו על רמות מוגברות של נוגדני IgA ו-IgG כנגד גליאדין ו-tTG ב-99 ילדים וצעירים עם CP, ללא ממצאים אופייניים של צליאק בביופסיות מעי. מטרתנו הייתה לבצע מחקר מקרה-בקרה של נוגדני IgG כנגד אנטיגנים תזונתיים נוספים.
שיטות המחקר
נבדקו דגימות סרום מ:
– 99 חולי CP
– 99 בריאים מותאמי גיל ומין כקבוצת ביקורת
נבדקו נוגדנים כנגד:
– β-לקטוגלובולין
– קזאין
– חלבון ביצה
– גליאדין (IgG ו-IgA)
– tTG (IgA)
– גלוטן וחיטה (IgE)
תוצאות
בהשוואה לביקורת, הסיכון היחסי בחולי CP לרמות מוגברות של נוגדני IgG היה:
– β-לקטוגלובולין: פי 17
– קזאין: פי 11
– חלבון ביצה: פי 7
ממצאים נוספים:
– תגובות IgE לחיטה/גלוטן היו נמוכות בדרך כלל
– תת-הסוגים טטרפלגיה ודיסקינזיה הראו שכיחות גבוהה יותר של רמות מוגברות לרוב הנוגדנים
– משקל נמוך יותר נצפה בחולי CP עם סרולוגיה חיובית
מסקנות
1. רמות מוגברות של נוגדני IgG כנגד אנטיגנים תזונתיים היו שכיחות יותר בקבוצת CP
2. במיוחד בתת-הסוגים טטרפלגיה ודיסקינזיה, המאופיינים בנכות נוירולוגית חמורה ותת-תזונה
3. באופן היפותטי, תת-תזונה עשויה לגרום לעלייה בחדירות המעי ולכן להתפתחות נוגדנים כנגד אנטיגנים תזונתיים
מחלת אוטיזם
אוטיזם (ASD) הוא מצב נוירו-התפתחותי המשפיע על תקשורת, התנהגות, ועיבוד חושי. מחקרים בתחום מתמקדים בזיהוי גורמים גנטיים, נוירולוגיים וסביבתיים הקשורים להפרעה.
באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו סריקות MRI ו-EEG, חוקרים בוחנים דפוסי פעילות מוחית וקשרים עצביים הייחודיים לאנשים עם אוטיזם. בנוסף, מחקרים גנטיים מזהים מוטציות גנטיות הקשורות להפרעה, מה שעשוי להוביל לאבחון מוקדם וטיפולים ממוקדים יותר.
נוגדנים לגלוטן וחלבוני חלב בילדים עם אוטיזם: הקשר לחדירות מעי
נוגדנים לגלוטן וחלבוני חלב בילדים עם אוטיזם: הקשר לחדירות מעי
מטרה
המערכת החיסונית של חלק מחולי אוטיזם עשויה להגיב באופן חריג לצריכת גלוטן/קזאין. המחקר בדק את שכיחות הנוגדנים לגליאדין וחלבוני חלב בילדים אוטיסטים עם חדירות מעי תקינה/לקויה, תחת תזונה רגילה או מוגבלת.
שיטות המחקר
נבדקו:
– 162 ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ASD)
– 44 ילדים בריאים
נבדקו הפרמטרים הבאים:
1. חדירות מעי
2. סמנים לצליאק:
– נוגדני tTG
– נוגדני EMA-IgA
– IgA מוקוזלי כללי
– הפלוטיפים HLA-DQ2/-DQ8
3. נוגדנים סיסטמיים:
– כלליים: IgA, IgG, IgE
– ספציפיים לגליאדין ומוצרי חלב
תוצאות
1. נוגדנים לגלוטן:
– רמות גבוהות יותר של AGA-IgG ו-DPG-IgG באוטיסטים
– השפעה חלקית בלבד של משטר תזונתי
2. נוגדנים לקזאין:
– רמות IgG גבוהות יותר באופן משמעותי ותכוף יותר באוטיסטים
3. חדירות מעי:
– מוגברת ב-25.6% מהאוטיסטים
– מוגברת ב-2.3% מהילדים הבריאים
4. ייצור נוגדנים סיסטמיים לא הושפע ממצב חדירות המעי
מסקנות
1. המערכת החיסונית של תת-קבוצה באוטיזם מגיבה לגלוטן וקזאין
2. התגובה עשויה להיות קשורה ל:
– ייצור מוגבר של נוגדני IgG ל-AGA, DPG וקזאין
– פגיעה בתפקוד מחסום המעי
נוגדנים לחלבוני קזאין בחולי סכיזופרניה ופסיכוזה ראשונית: מחקר השוואתי
נוגדנים לחלבוני קזאין בחולי סכיזופרניה ופסיכוזה ראשונית: מחקר השוואתי
רקע
מחקרים קודמים הראו רמות מוגברות של נוגדנים לקזאין בקרי בחלק מחולי סכיזופרניה. החיסוניות של תחומים ספציפיים בקזאין בקר משתנה בין אנשים עם רגישות לחלב ועשויה להשתנות בין הפרעות נוירופסיכיאטריות שונות.
שיטות המחקר
בדקנו ספציפיות נוגדני IgG לקזאין בקר שלם ותת-היחידות alpha(s), beta, ו-kappa ב:
– 95 חולים עם פסיכוזה ראשונית
– 103 חולי סכיזופרניה כרונית
– 65 מתנדבים בריאים
תוצאות
1. בשתי קבוצות החולים נמצאו רמות מוגברות של IgG לחלבוני קזאין, במיוחד לקזאין שלם ותת-יחידת alpha(s)
2. בפסיכוזה ראשונית (מתוקנן לגיל, מגדר, גזע ועישון):
– קזאין שלם: פי 8.13
– תת-יחידת alpha(s): פי 7.89
– תת-יחידת beta: פי 5.23
– תת-יחידת kappa: פי 5.70
3. בסכיזופרניה כרונית:
– קזאין שלם: פי 7.85
– תת-יחידת alpha(s): פי 4.78
– תת-יחידת kappa: פי 4.92
4. בקבוצת הפסיכוזה הראשונית:
– סיכון מוגבר משמעותית בתת-קבוצה עם הפרעות דיכאון מז'ורי (פי 8.22-16.48)
– בתת-קבוצת הסכיזופרניה, נמצא קשר בין ציוני PANSS לתסמינים שליליים ורמות נוגדנים ל-alpha(s) ו-kappa
5. דפוסי אימונובלוטינג הראו ספציפיות קבוצתית:
– kappa דומיננטי בפסיכוזה ראשונית
– alpha(s) דומיננטי בסכיזופרניה
מסקנות
הרמות המוגברות של IgG והדפוסים הייחודיים של ספציפיות נוגדנים לקזאין בקר בין קבוצות האבחון מספקים בסיס לניסויים קליניים להערכת יעילות של שינויים תזונתיים בחולים עם מחלות נוירופסיכיאטריות.
דלקת עור אטופית (אקזמה אטופית)
דלקת עור אטופית, הידועה גם כאקזמה אטופית, היא מחלת עור כרונית הגורמת לדלקת, יובש, גירוד ואדמומיות. המחלה שכיחה בעיקר בקרב ילדים אך עשויה להופיע בכל גיל, והיא נובעת משילוב של גורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים.
חומרת אקזמה: הקשר לרמות אימונוגלובולינים, תאי דם לבנים ומשלים בדם
חומרת אקזמה: הקשר לרמות אימונוגלובולינים, תאי דם לבנים ומשלים בדם
מטרה
להעריך אם חומרת האקזמה קשורה לרמות אימונוגלובולינים, ספירת תאי דם לבנים ומשלים בדם.
שיטות המחקר
נבדקו:
– ספירת תאי דם לבנים
– רמות אימונוגלובולינים בנסיוב
– רמות משלים
בחולי אקזמה ובחולים עם מחלות עור אחרות
חומרת האקזמה ואיכות החיים הוערכו באמצעות:
– SCORAD
– Nottingham Eczema Severity Score (NESS)
– Children's Dermatology Life Quality Index (CDLQI)
תוצאות
1. בחולי אקזמה בהשוואה למחלות עור אחרות:
– רמות IgE בנסיוב גבוהות משמעותית
– אחוז אאוזינופילים בדם פריפרי גבוה משמעותית
2. קורלציה עם SCORAD אובייקטיבי:
– IgE: r = 0.52
– IgA: r = 0.40
– IgG: r = 0.29
– יחס אאוזינופילים/לימפוציטים הראה את הקורלציה הגבוהה ביותר (r = 0.60)
3. קורלציה חיובית עם CDLQI נמצאה ביחסים:
– IgE/IgA
– IgE/IgG
– אאוזינופילים/לימפוציטים
– אאוזינופילים/נויטרופילים
4. לא נמצא קשר בין IgM לאקזמה
מסקנות
1. רמות בדם של IgE, IgA, IgG, אאוזינופילים, לימפוציטים, נויטרופילים ומשלים קשורות פתופיזיולוגית לחומרת האקזמה
2. יחס אאוזינופילים/לימפוציטים עשוי לשמש כסמן מעבדתי אובייקטיבי זמין לחומרת האקזמה
3. אקזמה היא מחלה אטופית מורכבת המערבת מרכיבים תאיים והומורליים רבים של מערכת החיסון
מחלת האשימוטו ובלוטת התריס
מחלת האשימוטו (Hashimoto’s Thyroiditis) היא מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטת התריס, שבה מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה ומובילה לדלקת ולבסוף לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). מחלה זו נפוצה יותר בקרב נשים והיא אחת הסיבות העיקריות לתת-פעילות של הבלוטה.
בדיקת הקשר בין תירואידיטיס של האשימוטו ואי-סבילות למזון
בדיקת הקשר בין תירואידיטיס של האשימוטו ואי-סבילות למזון
רקע ומטרה
מחקר זה נועד לבחון את הקשר בין חולים עם תירואידיטיס של האשימוטו ואי-סבילות למזון.
שיטות המחקר
– 172 נבדקים מבית החולים הפרובינציאלי לרפואה סינית מסורתית בגואנגדונג
– תקופת המחקר: ינואר 2020 עד מרץ 2023
– נבדקו נוגדני IgG ל-90 מזונות
– חלוקה לקבוצות:
– קבוצת מחקר: 85 חולי האשימוטו
– קבוצת ביקורת: 87 אנשים בריאים
תוצאות
1. בקבוצת חולי האשימוטו:
– 97.65% הראו אי-סבילות למזון
– ממוצע של 15.76±10.61 סוגי מזון
– אי-סבילות נפוצה ל:
– ביצים (75.29%)
– בוק צ'וי (71.76%)
– חלב (65.88%)
2. בקבוצת הביקורת:
– 95.40% הראו אי-סבילות למזון
– ממוצע של 9.57±8.90 סוגי מזון
– אי-סבילות נפוצה ל:
– בוק צ'וי (54.02%)
– ביצים (52.87%)
מסקנות
1. חולי האשימוטו נוטים לפתח יותר אי-סבילויות למזון בהשוואה לאוכלוסייה בריאה
2. דפוסי תזונה שונים עשויים להשפיע על פעילות ציר התריס ואף להיות גורם למחלת תירואיד אוטואימונית
3. בדיקת נוגדני IgG למזון עשויה לשמש ככלי חשוב בהתאמת התערבות תזונתית בחולי האשימוטו
רוצים לשפר את איכות החיים?
ישנם מעל 6,000 מחקרים חדשים המתפרסמים בכל שנה ושמים דגש על חשיבות התזונה כדרך טיפול במחלות. בדיקת אי סבילות למזון הינה הבדיקה המובילה בשוק ביותר מ - 40 מדינות ברחבי העולם. הבדיקה תוצרת גרמניה ודוגלת בדיוק ובאיכות הגבוהה ביותר.